Avodah Zarah 151

Kapitel 151

א בת יומא דלאו נותן טעם לפגם הוא
1 bei dem die Geschmacksverleihung nicht verschlechternd ist. –
ב מכאן ואילך לישתרי גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא
2 Sollten doch früher benutzte erlaubt sein!? – Töpfe, die nicht am selben Tage benutzt worden sind, sind mit Rücksicht auf solche, die am selben Tage benutzt worden sind, verboten worden. –
ג ואידך קדירה בת יומא נמי מפגם פגמה
3 Und jener!? – Auch ein am selben Tage benutzter Topf verleiht einen verschlechternden Geschmack.
ד רמי ליה רב עמרם לרב ששת תנן השפודין והאסכלא מלבנן באור (והתני') גבי קדשים השפוד והאסכלא מגעילן בחמין
4 R. A͑mram wies R. Šešeth auf einen Widerspruch hin: Wir haben gelernt, Spieße und Roste müssen im Feuer ausgebrannt werden, dagegen wird beim Gesetze von den heiligen Opfern gelehrt, Spieße und Roste müsse man mit heißem Wasser abbrühen!?
ה א"ל עמרם ברי מה ענין קדשים אצל גיעולי עובדי כוכבים הכא היתירא בלע התם איסורא בלע
5 Dieser erwiderte: Mein Sohn A͑mram, in welchem Zusammenhange steht denn [das Gesetz von den] heiligen Opfern mit dem von den von Nichtjuden benutzten Geräten? Die einen haben Erlaubtes angezogen und die anderen haben Verbotenes angezogen.
ו אמר רבא סוף סוף כי קא פליט איסורא קא פליט אלא אמר רבא מאי הגעלה נמי שטיפה ומריקה
6 Raba entgegnete: Immerhin schwitzen doch beide Verbotenes aus!? Vielmehr, erklärte Raba, ist unter ‘abbrühen’ das Abspülen und das Scheuern zu verstehen.
ז א"ל אביי מי דמי מריקה ושטיפה בצונן הגעלה בחמין אלא אמר אביי (איוב לו, לג) יגיד עליו רעו תנא הכא ליבון והוא הדין להגעלה תנא התם הגעלה וה"ה לליבון
7 Abajje sprach zu ihm: Gleichen sie denn einander, das Scheuern und Abspülen erfolgt ja mit Kaltem und das Ausbrühen mit Heißem!? Vielmehr, erklärte Abajje: Der Gefährte soll dies bekunden; er lehrt hier ausbrennen, und außerdem ausbrühen, und er lehrt dort ausbrühen, und außerdem ausbrennen.
ח א"ל רבא אי הכי לתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא באידך אחריתי ולימא יגיד עליו רעו
8 Raba erwiderte ihm: Demnach sollte er doch an der einen Stelle beides lehren und an der anderen nur eines, erst dann könnte man sagen, der Gefährte bekunde dies!?
ט אלא אמר רבא קדשים היינו טעמייהו כדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דאמר כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו
9 Vielmehr, erklärte Raba, bei den heiligen Opfern ist es nach R. Naḥman im Namen des Raba b. Abuha zu erklären, denn er sagte, an jedem Tage werden die Reste des vorangehenden Tages fortgespült. –
י תינח שלמים דכיון דלשני ימים מיתאכלי מקמי דניהוי נותר קא הוי גיעול אלא חטאת כיון דליום ולילה מיתאכלא כי מבשל בה האידנא חטאת הוי נותר כי הדר מבשל בה למחר או שלמים או חטאת קא פליט נותר דחטאת דהאידנא בחטאת ושלמים דלמחר
10 Einleuchtend ist dies vom Heilsopfer, denn da dieses während zweier Tage gegessen werden darf, werden die Reste fortgespült, bevor sie als Übrigbleibendes gelten, wenn man aber darin Fleisch von einem Sündopfer gekocht hat, das nur während eines Tages und einer Nacht gegessen werden darf, so gelten die Reste am folgenden Tage als Übrigbleibendes, und wenn man darauf darin Fleisch von einem Heilsopfer oder einem Sündopfer kocht, so wird ja diesem das Übrigbleibende des Sündopfers vom vorangehenden Tage beigemischt!? –
יא אמרי לא צריכא דכי מבשל בה חטאת האידנא הדר מבשל בה האידנא שלמים
11 Ich will dir sagen, wenn man darin Fleisch von einem Sündopfer gekocht hat, so koche man darin noch am selben Tage Fleisch von einem Heilsopfer.
יב דחטאת דלמחר ושלמים דאתמול בהדי הדדי קא שלים זמנייהו והדר מבשל שלמים דלמחר
12 Die Frist des Sündopfers von morgen läuft gleichzeitig ab mit der Frist des Heilsopfers von gestern, darauf koche man darin das des Heilsopfers von morgen. –
יג א"ה הגעלה נמי לא ליבעי קשיא
13 Demnach sollte ja auch das Ausbrühen nicht nötig sein!? – Dies ist ein Einwand.
יד רב פפא אמר האי קריד האי לא קריד
14 R. Papa erklärte: In dem einen Falle setzt es sich fest, in dem anderen Falle setzt es sich nicht fest.
טו רב אשי אמר לעולם כדאמרן מעיקרא הכא התירא בלע הכא איסורא בלע
15 R. Ami erklärte: Tatsächlich, wie wir früher erklärt haben, daß sie nämlich in dem einen Falle Erlaubtes und in dem anderen Falle Verbotenes anziehen,
טז ודקא קשיא לך דבעידנא דקא פליט איסורא קא פליט בעידנא דקא פליט לא איתיה לאיסורא בעיניה:
16 wenn du aber einwendest, beim Ausschwitzen schwitzen sie ja Verbotenes aus, [so ist zu erwidern,] beim Ausschwitzen ist das Verbotene nicht wahrzunehmen.
יז ועד כמה מלבנן א"ר מני עד שתשיר קליפתן וכיצד מגעילן א"ר הונא יורה קטנה בתוך יורה גדולה
17 Wie lange muß man sie glühen lassen? R. Mani erwiderte: Bis sich der Ansatz ablöst. – Wie werden sie ausgebrüht? R. Hona erwiderte: Ein kleiner Kessel in einem großen Kessel. –
יח יורה גדולה מאי ת"ש דההוא דודא דהואי בי רב עקביה אהדר ליה
18 Wie mache man mit einem großen Kessel? – Komm und höre: Einst hatten sie bei R. A͑qabja einen [großen] Kessel,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel